מאמר זה מסכם את תהליך רישום הפטנט בישראל. על ממציא להגיש בקשה לרישום א
פטנט לפי סעיף 2 לחוק ותקנות הפטנטים, ועליו לספק לבוחן רשימה של אסמכתאות הנסמכות
על ידי משרדי פטנטים בתחומי שיפוט אחרים במהלך הבדיקה. אם בקשה תוגש בעברית, היא תהיה
מתורגם אוטומטית לשפה רשמית אחרת. \- לאחר מכן על המבקש לבקש תיקון הניתן
פטנט בהתאם לחוק הפטנטים. לאחר רישום פטנט, הבעלים יכול להשתמש בו כדי להגן מפני ההמצאה שלו
כל הפרה של צד שלישי. אם מתרחשת הפרה, רשאי בעל תיק הפטנט להגיש תביעה משפטית נגד הנאשם
מפר ותביעה לפיצוי כספי או מתן סעד לבית המשפט. בנוסף, מוצע גם פרסום הפטנט
להודיע לצדדים שלישיים על קיומו ותקנות הביטול עשויות להיות מיושמות עד לתאריך מסוים, תלוי באיזה
סעיף החוק חל. אם מתעוררת מחלוקת בין שני צדדים על מי יש זכויות על שימוש מסוים בטכנולוגיה או
המצאה, אז כל צד יכול להגיש תביעה לבית המשפט ולבקש שיפסוק סעד לטובתו. בית המשפט רשאי גם
לפסוק פיצויים כספיים או צורות אחרות של סעד כפי שנראה לנכון על פי חוק.
תהליך רישום הפטנט בישראל כרוך בהגשת בקשות לרשות הפטנטים בישראל ועתירה
בית המשפט למתן פסק דין הצהרתי. לאחר מכן יערוך בית המשפט בדיקה כדי לחשוף את המבקש כבעל הפטנט או
הבעלים, ולאחר מכן להגיש בקשה לקבל הצהרה שהמוצר או התהליך אינם מפרים פטנטים קודמים כלשהם.
אם המבקש לא יצליח לחשוף פרטים מלאים על בעלותם, בעל הרישיון הבלעדי או עקרון אי ההפרה שלו, אז
בית המשפט עלול להכשיל אותם בקבלת ההכרזה.
מבקש פטנט בישראל חייב לספק למשרדי הפטנטים בקשת פטנט שהוגשה ופטנט מתאים
בקשות מתחומי שיפוט אחרים. אם ממציא ישראלי מבקש רשות להגיש בקשת פטנט בחו"ל,
לאחר מכן עליהם לספק לבוחן את פרטי ההמצאה ועותק של הבקשה. בנוסף לספק
למבקשים עם כתובת משרד הפטנטים המקומי שלהם, העצה הרגילה שלי היא שהם צריכים גם לשאול שאלות לגבי כל
פרסומים או תחומי שיפוט אחרים שעשויים לאסור הגשה בישראל. חלופה מעשית מאוד להגשה
תחומי שיפוט אחרים מיועדים למועמדים להמתין לפחות שבועיים לפני שליחת תכתובת כלשהי, שכן הדבר יאפשר
כדי להתקרר ולהימנע ממתן צו האוסר על הגשת זרים. בדרך כלל שישה חודשים אחרי
תאריך הבקשה, אם לא היו התנגדויות או הודעות פומביות, המשרד יוציא מכתב אישור
המאפשר פרסום בישראל. תקופת הצינון נמשכת בדרך כלל שישה חודשים לפני שהמבקש יכול להגיש את הפטנטים שלו
במדינות או בתחומי שיפוט אחרים. תקופת צינון זו מאפשרת זמן לבדיקה והפניות לפני ההענקה
הרשאה להגשה זרה.
תחילה יש להגיש פטנט מבוקש בישראל לרשות הפטנטים ולתת קצבת בקשה לפטנט. ה
חוק הפטנטים בישראל קובע כי יש לנסח הודעה בכתב להגשת לפני הגשת הבקשה. ה
רשות הפטנטים רשאית לבקש מהמבקש לספק תרגום של מסמכים בשפה זרה לאחת מישראל
שפות רשמיות, עברית או ערבית. לאחר קבלת התביעות ניתן לערער על ידי הגשת התנגדות לרשם
בתוך שלושה חודשים מיום הפרסום בעיתון הרשמי. אנגלית מקובלת כשפה רשמית לאופוזיציה
למטרות בלבד. אם ישראל מתירה למישהו להתנגד לפטנט שניתן, הוא לא חייב לספק כל ראיה שכן
מוסמכים או בעלי עניין מיוחד לעשות זאת. הרשם ייקח בחשבון את כל המידע שנמסר
במהלך תקופת ההתנגדות ולקבל החלטה על סמך ראיות אלה לפני מתן אישור להגשת חוץ. אם
בהצלחה, יש להשתמש בשפה הרשמית של ישראל בעת ניסוח המפרט המלא עבור מדינות אחרות. המשרד
מספק שלושה חודשים מההודעה על התנגדות להענקה להגשת אגרות שנקבעו ופרסום על מנת להתיר
קיום פטנטים רשומים על פי חוק ישראל מחוץ לישראל.